לאיזה כיוון מתפללים במטוס או רכבת?

הרב שי טחןיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
אם אני נמצא במטוס או כלי אחר, ולא יודע איפה הכיוון של ירושלים להתפלל, לאיזה כיוון עלי להתפלל?
תשובה:
המתפלל במטוס או באניה או שנמצא במקום שאינו יודע היכן כיוון מזרח, ישתדל לברר על ידי אפליקציית טלפון, ואם אינו יכול אם הוא בטיסה היוצאת מהארץ יתפלל כנגד זנב המטוס, ואם הוא בטיסה לארץ יכוון לכוון פני המטוס. ובכל אופן יכוין לבו לשמים.כתב השולחן ערוך (סימן צד ס״א): ״בקומו להתפלל אם היה עומד בחו"ל יחזור פניו כנגד ארץ ישראל, ויכוין גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים, ויכוין גם למקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בירושלים יחזיר פניו למקדש, ויכוין גם לבית קדשי הקדשים. היה עומד אחורי הכפורת מחזיר פניו לכפורת״, ולכן לכתחילה ודאי ינסה לברר היכן צד מזרח ויתפלל לכוון ירושלים.
אלא שלעתים נמצא במקום שקשה לברר וכגון במטוס או בספינה ולכן אז יכוון לבו לשמים, כדכתב השלחן ערוך (סעיף ג’): מי שאינו יכול לכוון הרוחות, יכוון לבו לאביו שבשמים". אכן יוכל לדעת היכן המזרח על ידי כיוון נסיעת המטוס כיון שבדרך כלל המטוס נוסע בקו ישר, ויכוון כך אף שלעיתים המטוס נוסע מעט לצדדים כיון שבאופן כללי המטוס נוסע בכיוון אחיד. ולכן לדוגמא אם טס לארץ ישראל יתפלל לכוון קדמת המטוס, ואם נוסע מארץ ישראל לחו״ל יתפלל לכוון אחרי המטוס וכו’ (אור לציון ח״ב עמוד סז).
והנה לעיתים כשמתפלל בכיוון הנ״ל נמצא מתפלל במקום שמבטל כוונתו או כנגד מראות אסורים, ואם כן עדיף אז להתפלל לצד אחר אף שאינו מתפלל לכיוון מזרח כי עיקר התפילה היא עבודה שבלב (שו״ת זכרון יהודה ח״א סימן י’), והוסיף שם שאם יוכל לנטות ולצדד פניו מעט באופן שיהיו פניו נוטים לכיוון מזרח וגופו לכיוון אחר כדי לצאת חובת שתי הדיעות עדיף לעשות כן, וכשם שפסק הרמ״א (סי’ צד ס״ב) שהרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים, יצדד פניו למזרח.
שלום וברכה, ויהי רצון שיהי לכולנו שלום ורוגע.
איסור קריאת תהלים בלילה נלמד מדברי האר״י ז״ל (שער המצוות ואתחנן דף לה,ב) וז״ל: ״בשאר לילי השבוע (דהיינו להוציא את ליל שבת) אין ראוי לקרוא מקרא לפי שהמקרא הוא בעשיה, והלילה עצמה הוא בחינת עשיה והכל הוא דינים, ואין ראוי לעורר דינים״. ובפרי עץ חיים (שער הנהגת הלימוד פרק א) כתב: ״ובלילה לא תקרא מקרא לפי שהוא סוד עשיה, וגם לילה זמן עשיה ואין לעורר הדינים אז".
ובמדרש תנחומא מובא (סוף פרשת כי תשא סימן לו): ״ומנין היה יודע משה אימתי יום ואימתי לילה, אלא כשהקב״ה היה מלמדו תורה שבכתב היה יודע שהוא יום, וכשהיה מלמדו על פה משנה ותלמוד היה יודע שהוא לילה״. ובתנא דבי אליהו: יום ליום יביע אומר – זה תורה נביאים וכתובים, ולילה ללילה יחווה דעת – זה משנה״.
והרקאנטי (פרשת יתרו) כתב: ״ודע שצריך האדם לעסוק בתורה שבכתב ביום, ובתורה שבעל פה בלילה, דבר כפי ענינו, וכמ״ש רז״ל בפרקי רבי אליעזר (פרק מו), כל אותן ארבעים יום שעמד משה בהר היה קורא מקרא ביום ושונה בלילה.
והרב חיד״א בברכי יוסף (סי’ א ס״ק יג) כתב שעל דרך האמת אין לקרוא מקרא בלילה קודם היום זולת באור הששי כמ״ש גורי האר״י זצ״ל. וחזר שנית (סי’ רלח ס״ב): ״שכתבו גורי האר״י שלא ילמד מקרא בלילה, ושכן מוכח בילקוט (כי תשא), ומנין היה יודע משה אימתי יום וכו’, אלא בשעה שהקב"ה מלמדו מקרא היה יודע שהוא יום וכו’.״
והסביר זאת הבן איש חי (פקודי אות ז’): ״אין לקרוא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחינת עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמו שכתב רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן עיין שם״. ופסק כן גם בבאר היטב (או״ח סי’ רלח סק״ב).
וקריאת תהלים נכלל בזה כמו שהביא החיד״א (בשו״ת חיים שאל ח״ב סי’ כה ובשו״ת יוסף אומץ סי’ נד), הביא דבריו הגר״ע יוסף בשו״ת יביע אומר (ח״ו סי’ ל).
אולם יש שהקילו בענין זה, וכגון הפמ״ג (משבצ״ז סי’ רלח) שכתב שראוי לשלש את הלילה כמו היום, שליש מקרא, שליש משנה ושליש גמרא, וחזינן שאדרבא יש לאדם ללמוד מקרא בלילה. וכן במהרש״ם (ח״א סי’ קנח) כתב שלא לקרוא מקרא בלילה אינו רק אלא מידת חסידות. וכן הורה בעיקרי הד״ט (או״ח סי’ כב אות נז) להלכה שלא למנוע עמי הארץ מקריאת מקרא, שבדברים הנסתרים כקבלה טוב לשתוק.
אכן בעת צרה מותר לקרוא תהלים בלילה כמו שהביא הגר״ע יוסף (חזון עובדיה אבילות ח״א עמוד יט) וכן הביא הגר״מ שטרן (שו״ת באר משה ח״ד סי’ כב אות ב’), והוסיף שלדעתו גם החיד״א שהחמיר בזה מפני דברי האר״י, יודה שבמקום חולי אין להחמיר כלל, וכן היקל באשל אברהם (מבוטשאטש סי’ שו).
וכל שכן אם קורא תהלים בדרך תחינה ובקשה שמצאנו מקילים באופן זה (ראה יד יהודה סי’ כב, ובספר עלינו לשבח ח״ב עמוד תרלא-ב, ובשו״ח יחי יעקב או״ח ס״ט).
א. אם את מסיימת איתו ממש ביחד- אין לענות אמן.
ב. אם את מסיימת קצת לפניו, לענות אמן. אמן זה לא הפסק לפני שתיית הייין.
1. את יכולה לענות אמן גם אם בלע מילים. הרבה יהודים מבטאים לא נכון או בולעים מילים ועל זה דרשו את הפסוק- ודגלו עלי אהבה, ו"דילוגו עלי אהבה".
2. את יכולה להענות. אנחנו אומרים אמן בהרבה מקרים מסופקים... וזה לא שם השם או משהו. לכן מותר לענות.
על פי דברי חכמים צריך כל יהודי להתפלל ירושלים, בכל מקום בו הוא נמצא. יש בכך גם ערך נוסף- שכל היהודים בעולם מתפללים אל אותו מקום. כך שיהודים במזרח ארץ ישראל מתפללים למערב ויהודים במערב ארץ ישראל מתפללים במזרח, יהודים בצפון הארץ מתפללים לדרום (כיוון ירושלים) ואילו יהודים בדרום מתפללים צפונה וכדומה.
אולם לא תמיד אפשר לשים את הארון בדיוק בכיוון של ירושלים, מבחינה טכנית, במקרה כזה, העיקר להתפלל לכיוון ירושלים, לכן, אם מחמת טעות או אונס ארון הקודש אינו מכוון ממש כנגד ירושלים, המתפללים יכולים לכוון את הפנים שלהם כלפי ירושלים. אולם, אם כל הציבור טועים ופונים לכיוון ארון הקודש, מוטב שלא לפרוש מהציבור, צריך להתפלל אל הכיוון שאליו מתפללים כולם, במקרה כזה עדיף להפנות את הראש לכיוון ירושלים בכל זאת. אם מתפללים בשעת דחק בזמן נסיעה, כשהרכב מסתובב כל פעם לכיוון אחר אין צורך לכוון לכיוון ירושלים, אלא יושבים כרגיל ומתפללים.
1. לא, את חייבת רק בקריאת שמע ותפילת עמידה. אם את רוצה את יכולה להוסיף קצת קטעים.
2. השאלה אלו בגדים, אם אלו בגדים ממש לא צנועים (נניח שחושפים הרבה מהרגל, ממש פתוחים וכו') אז לא, כי צריך לשמור על צניעות גם במקומות לבד, כי הקב"ה נמצא בכל מקום. אולם את לא חייבת להקפיד על הלכות צניעות שמקפידים עליהם כלפי חוץ. נניח עם מכנסיים צנועים נראה לי שאפשר להתפלל... כי זו לא בעיה של חשיפת הגוף, זה יותר ענייני צניעות שכלפי אחרים.
3. כך כותבים הפוסקים. עדיך בישיבה, אולם אפשר גם בשכיבה.
אחת המצוות החשובות הנוגעות לתפילה נוגעת לעניית "אמן", אחרי כל ברכה או תפילה של החזן, ולא רק של חזן אלא של כל מי שמתפלל לידינו, יש מצווה לענות אמן. ישנם פירושים שונים למילה זו, בחלק מהמקרים הכוונה היא "זה נכון", "אמת", כלומר- אנחנו מאשרים את דבריו של מי שהתפלל או בירך ואומרים שהדברים נכונים. יש מקרים שבהם פירוש/ המילה הוא "נכון ויהי רצון שיתקיים", כלומר- אנחנו מודים על האמת שדברים ומבקשים שהם יתקיימו על ידי הקב"ה. חכמים קבעו הלכות רבות הנוגעות לעניית אמן והמרכזית שבהם היא שצריך להקפיד לענות אמן על ברכות ותפילות החזנים והמברכים ולהקפיד שעניית האמן תהיה קשורה לברכה, לא רחוקה מידי מהברכה ולא קרובה מידי, וכן שהאמן תהיה שלימה, ולא קטועה בתחילתה או בסופה.
על פי דברי חכמים צריך כל יהודי להתפלל ירושלים, בכל מקום בו הוא נמצא. יש בכך גם ערך נוסף- שכל היהודים בעולם מתפללים אל אותו מקום. כך שיהודים במזרח ארץ ישראל מתפללים למערב ויהודים במערב ארץ ישראל מתפללים במזרח, יהודים בצפון הארץ מתפללים לדרום (כיוון ירושלים) ואילו יהודים בדרום מתפללים צפונה וכדומה.
אולם לא תמיד אפשר לשים את הארון בדיוק בכיוון של ירושלים, מבחינה טכנית, במקרה כזה, העיקר להתפלל לכיוון ירושלים, לכן, אם מחמת טעות או אונס ארון הקודש אינו מכוון ממש כנגד ירושלים, המתפללים יכולים לכוון את הפנים שלהם כלפי ירושלים. אולם, אם כל הציבור טועים ופונים לכיוון ארון הקודש, מוטב שלא לפרוש מהציבור, צריך להתפלל אל הכיוון שאליו מתפללים כולם, במקרה כזה עדיף להפנות את הראש לכיוון ירושלים בכל זאת. אם מתפללים בשעת דחק בזמן נסיעה, כשהרכב מסתובב כל פעם לכיוון אחר אין צורך לכוון לכיוון ירושלים, אלא יושבים כרגיל ומתפללים.








